מבחן CTFL כולל תשובות מנומקות, לימודי QA והסמכת ISTQB, איך להצליח במבחן CTFL, ללמוד בקורס QA לקראת מבחן ISTQB.
הקורס הכי טוב בארץ ל-בודק תוכנה עומד להתחיל, אל תפספסו! השאירו פרטים או התקשרו 03-6176666
לימודי QA - מבחן ISTQB
כידוע בסיום קורס QA הלומדים ניגשים למבחן הסמכה של ISTQB, מבחן הנקרא CTFL. הצלחה בקורס QA היא לא אחת הצלחה במבחן זה. ברוב המכללות אף מקיימים שיעורי הכנה מיוחדים לקראת המבחן. כמובן שלימוד ומעבר על מבחני עבר אמתיים בפועל היא הדרך הטובה ביותר לסכם את לימודי הקורס לבודק תוכנה. לכן החלטנו במכללת סלע לפרסם עבורכם מבחר שאלות לדוגמא ממבחנים מהשנים האחרונות. המומחים שלנו הוסיפו תשובות מנומקות לשאלו כדי שתוכלו ללמוד גם מטעויות.
קורס QA במכללת סלע
מכללת סלע היא המכלה המובילה בארץ להייטק. סלע מובילה את תחום בדיקות התוכנה בישראל והייתה בין מקימי אגודת ה-TESTING הישראלית. הקורס הטוב ביותר הארץ ל-QA נלמד במכללת סלע. אל תתפשרו על פחות, הירשמו לקורס QA בסלע.
לפניכם מחצית מבחן ISTQB לדוגמא (במבחן טיפוסי כ-40 שאלות). לאחר כל שאלה מופיעה התשובה עם ההסברים. לכל שאלה בבחינה זו תשובה אחת נכונה בדיוק. בבחינה זו 20 שאלות רב-ברירה. משקל כל שאלה זהה משך הבחינה 30 דקות
שאלה 1
אחת הדרכים לאמת את בסיס הבדיקות basis test היא ביצוע עיצוב בדיקות design test
בשלב מוקדם של הפרוייקט.
איזו מטרת בדיקות objective test מושגת כאשר עושים זאת?
א. העלאת רמת הבטחון באיכות התוכנה
ב. פגמים מציאת defects
ג. מניעת פגמים
ד. לספק מידע לצורך קבלת החלטות
תשובה 1
ג' היא התשובה הנכונה על פי הסילבוס. שלושת התשובות האחרות מושגות בעיקר על ידי בדיקות דינמיות. השאלה קצת "טריקית" כי אכן קורה שתוך כדי עיצוב בדיקות מוצאים פגמים (כי הקוד בחלקו כבר מתחיל להכתב; אז מציאת פגם בבסיס הבדיקות - בדרישות למשל - היא גם מציאת באג בקוד, אם הוא כבר נכתב). מציאת הפגמים (או אי מציאתם) מורידה או
מעלה את הבטחון באיכות התוכנה. התוצאות גם מייצרות מידע שנהיה זמין למקבלי ההחלטות. אבל כיוון שמוקדם בחיי הפרוייקט לא בהכרח יש קוד - ובטח לא לכל בסיס הבדיקות - הרי שהמטרה העיקרית היא למנוע פגמים. עיצוב בדיקות מחייב את הבודק לקרוא בדקדקנות את הדרישות ואת מסמכי העיצוב, ומתוך כך למצוא בעייות שניתן למנוע עוד "על הנייר" לפני שהמפתחים מתחילים לעבוד על מימוש בסיס הבדיקות.
שאלה 2
כאשר עובדים לפי תהליך הבדיקות הבסיסי test fundamental process מתי נבצע את
test control בדיקות בקרת הפעילות ?
א. במהלך פעילות תכנון הבדיקות planning test
ב. במהלך הבדיקות וביצוע יישום פעילות execution and implementation test
ג. במהלך פעילות ניטור הבדיקות monitoring test
ד. במהלך כל פעילויות הבדיקה
תשובה 2
ד' היא התשובה הנכונה. פעילות בקרה נעשית לאורך כל הפרוייקט על מנת להבטיח שהפרוייקט נשאר במסלול הנכון, בהתאם
לתכנון, וכדי שנבצע פעילות מתקנת במידה וכזו תידרש. ההחלטה האם צריך לבצע פעילות מתקנת מתקבלת בעזרת המידע שמתקבל מניטור הבדיקות.
שאלה 3
באיזה שלב של תהליך הבדיקות הבסיסי נעשה העיצוב design והתיעדוף prioritization
של מקרי הבדיקה (cases test)?
א. תכנון בדיקות
ב. ניתוח ועיצוב בדיקות
ג. יישום וביצוע הבדיקות
ד. הערכת קריטריון יציאה
תשובה 3
ב' היא התשובה הנכונה. העיצוב והתיעדוף של מקרי הבדיקה נעשה במהלך ניתוח ועיצוב הבדיקות. תיעדוף הליך הבדיקות (test procedure) נעשה בזמן יישום וביצוע הבדיקות.
שאלה 4
באיזה מהמקרים הבאים דרגת העצמאות של הבודק היא הנמוכה ביותר?
א. הבדיקות מפותחות על ידי האדם שכתב את הקוד
ב. הבדיקות מפותחות על ידי מפתח אחר מזה שכתב את הקוד
ג. הבדיקות מפותחות על ידי צוות בדיקות עצמאי
ד. הבדיקות נכתבות על ידי צוות בדיקות חיצוני, מיקור חוץ - outsourced
תשובה 4
א' היא התשובה הנכונה. השימוש במונח "עצמאות" בהקשר זה מתייחס לרמת אי-התלות בין מפתח הקוד ובודק הקוד. כשהאדם שכתב את הקוד הוא זה שגם מפתח את הבדיקות, זוהי רמת עצמאות הבדיקות הנמוכה ביותר. רמת עצמאות גבוהה מגיעה כאשר עיצוב הבדיקות נעשה על ידי אנשי בדיקות ייעודיים וכך נוצרת הפרדה בין פיתוח הבדיקות לפיתוח הקוד.
שאלה 5
איזה מהמשפטים הבאים נכון?
א. מפתח עושה שגיאה (mistake) שגורמת לפגם (defect) שיתכן ויופיע ככשל (failure) בזמן הבדיקות הדינמיות dynamic testing
ב. מפתח עושה שגיאה (error) שגורמת לכשל (failure) שיתכן ויופיע כפגם (fault) כשהתוכנה תרוץ
ג. למפתח יש כשל (failure) שגורם לפגם (defect) שיתכן ויופיע כשגיאה (mistake) בזמן הבדיקות הדינמיות dynamic testing
ד. מפתח עושה שגיאה (mistake) שגורמת לבאג (bug) שיתכן ויופיע כפגם (defect) כשהתוכנה תרוץ
תשובה 5
א' היא התשובה הנכונה. המפתח עושה שגיאה (mistake/error ) שגורמת לפגם/באג (defect/fault/bug) שיתכן ויגרום לכשל
(failure) כשקוד יבדק בצורה דונמית או יורץ.
ב' היא תשובה לא נכונה מכיון שהכשל הוקדם לפגם.
ג'. היא תשובה לא נכונה מאחר והכשל הוקדם לשגיאה.
ד' היא תשובה לא נכונה מכיון שהכשל הוא זה שמופיע בהרצת התוכנה ולא הפגם עצמו. הכשל הוא הסימפטום של הפגם.
שאלה 6
איזה מהמשפטים הבאים הוא דוגמה לניפוי באגים (debugging)?
א. בודק מגלה פגם (defect) ומדווח עליו
ב. בודק מבצע בדיקה חוזרת של תיקון שקיבל מהמפתח ומוצא נסיגה (regression) בקוד
ג. מפתח מגלה את הסיבה לפגם (defect) ומתקן אותו
ד. מפתח מבצע בדיקות יחידה (unit testing)
תשובה 6
תשובה ג' היא הנכונה. ניפוי באגים הוא מה שעושה המפתח לזיהוי הגורם לבאג, ניתוח הבעיה ותיקונה.
תשובה ד' עשויה לכלול ניפוי באגים, אם המפתח יגלה באג, אבל פעילות בדיקות היחידה עצמה אינה ניפוי באגים.
שאלה 7
איזה מהמשפטים הבאים הוא נכון לגבי בדיקות ממצות (exhaustive testing)?
א. אלה סוג של בדיקות מאמץ testing stress
ב. לא ניתן לבצע אלא במקרים של תוכנה פשוטה מאוד
ג. נעשות בדרך כלל בעזרת בדיקות אוטומטיות
ד. בדרך כלל הן באחריות המפתח בזמן בדיקות יחידה testing unit
תשובה 7
תשובה ב' היא הנכונה. לא ניתן לבצע בדיקות ממצות, שהן כל השילובים האפשריים של הקלט (input) והתנאים המקדימים, אלא אם כן מדובר על תוכנה מאוד פשוטה. הרצת בדיקות ממצות תקח זמן רב מאוד ולרוב אינה ישימה.
שאלה 8
מתי על הבודקים להתחיל לסקור (review) את מסמכי הפרוייקט?
א. כאשר המסמכים אושרו
ב. אחרי הגרסה הרשמית הראשונה
ג. כאשר טיוטה ראשונה זמינה
ד. כאשר המפתחים התחילו לכתוב קוד
תשובה 8
תשובה ג' היא הנכונה. סקירת הטיוטה הראשונה מאפשר לבודקים לתרום לאיכות המסמכים כמו גם התוצרים שיבנו בהתבסס על המסמכים. אמנם סקירת הטיוטה תדרוש גם סקירות מאוחרות יותר, כשהמסמך מבשיל, אבל עדיף לסקור את הטיוטה ולחוות דיעה כאשר עדיין ניתן לשנות את המסמך.
שאלה 9
באיזה שלב בדיקות ניתן לבצע בדיקות פונקציונליות functional tests ?
א. בשלבי בדיקות יחידה unit test ובדיקות אינטגרציה integration test
ב. בשלבי בדיקות אינטגרציה ובדיקות מערכת test system
ג. בשלבי בדיקות מערכת ובדיקות קבלה test acceptance
ד. ניתן לבצע בדיקות פונקציוניליות בכל אחד משלבי הבדיקות
תשובה 9
תשובה ד' היא נכונה. ניתן וצריך לבצע בדיקות בדיקות פונקציונליות בכל שלבי הבדיקות.
שאלה 10
באיזה שלב בדיקות ניתן לבצע בדיקות לא פונקציונליות non-functional tests
א. יחידה (unit) ואינטגרציה (integration)
ב. אינטגרציה (integration) ומערכת (system)
ג. מערכת (system) וקבלה (acceptance)
ד. בכל השלבים
תשובה 10
תשובה ד' היא נכונה. ניתן וצריך לבצע בדיקות בדיקות לא פונקציונליות בכל שלבי הבדיקות.
שאלה 11
איזה מהבאים מהווה אירוע שבעקבותיו צריך לבצע בדיקות תחזוקה maintenance testing?
א. נעשה שינוי ברכיב תוכנה שמהווה חלק ממוצר ששוחרר כבר
ב. התקבל תיקון למוצר שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים
ג. התגלתה תקלת נסיגה (regression) בסדרה של תיקונים שהגיעה מהמפתח
ד. התקבלה דרישה חדשה לתוכנה שנמצאת בבדיקה וזו יכולה לגרום לשינוי מבני במוצר
תשובה 11
תשובה א' היא נכונה. בדיקות תחזוקה נערכות למוצרים ששוחררו לייצור ונעשה בהם שינוי, הגירה (מעבר לפלטפורמה אחרת) או שהמוצר או חלקים ממנו הוצאו משימוש (retired)
תשובה ב' אינה נכונה מכיון שהמוצר עדיין בפיתוח, לא בייצור.
תשובה ג' אינה נכונה מאחר והמוצר עדיין בבדיקות ועדיין לא שוחרר לייצור )אנחנו מקווים!(.
תשובה ד' אינה נכונה מכיון שהמוצר עדיין בפיתוח, לא בייצור.
שאלה 12
כאשר עובדים לפי מחזור חיים ממודל ,V מה צריכים הבודקים לעשות כאשר מסמכי העיצוב מוכנים (design)?
א. לכתוב קוד לבדיקות יחידה unit test
ב. לכתוב בדיקות אינטגרציה (cases test integration)
ג. לבצע סקירה (review) של מסמכי הדרישות
ד. לכתוב בדיקות קבלת מערכת (tests acceptance system)
תשובה 12
תשובה ב' היא נכונה. כאשר מסמכי העיצוב מוכנים, אמור להיות לבודק מספיק מידע כך שיוכל לתכנן מקרי בדיקה פונקציונליים
ולא-פונקציונליים של הממשקים שהעיצוב מגדיר בין המודולים השונים של המוצר. זו גם יכולה להיות הדרך לבצע סקירה
של מסמכי העיצוב
תשובה א' לא נכונה מכיון שלכתוב בדיקות יחידה זה תפקידו של המפתח.
תשובה ג' לא נכונה מאחר וסקירת מסמכי הדרישות היתה צריכה להיעשות לפני שהמסמכים נסגרים ומתחיל שלב העיצוב.
תשובה ד' לא נכונה מאחר ובדיקות קבלה יכולות להיכתב על בסיס מסמכי הדרישות וכבר היו אמורות להיות מוכנות בשלב זה.
שאלה 13
לאיזה סוג של בדיקות שייכות "בדיקות שימושיות" usability testing
א. פונקציונליות (functional)
ב. לא פונקציונליות (non-functional)
ג. מבניות (structural)
ד. מבוססות שינוי (change related)
תשובה 13
תשובה ב' היא הנכונה
שאלה 14
בסקירה פורמלית formal review מי אחראי בדרך כלל לתיעוד הנושאים שנותרו פתוחים?
א. המתאם (moderator)
ב. כותב המסמך (author)
ג. הרשם (scribe)
ד. המנהל (manager)
תשובה 14
תשובה ג' היא הנכונה. הרשם הוא זה שאחראי בדרך כלל על תיעוד כל הנושאים, הבעיות והנקודות הפתוחות. כותב המסמך עשוי לרשום הערות שמתקבלות, אך זהו לא התפקיד העיקרי שלו.
שאלה 15
איזה מהבעיות הבאות קלות לזיהוי בעזרת ניתוח סטטי static analysis
א. טעות בנוסחה
ב. דליפת זיכרון
ג. קטע קוד מת
ד. קוד שלא תואם לדרישות
תשובה 15
תשובה ג' היא הנכונה. קוד מת אמור להתגלות על ידי שימוש בכלי לניתוח סטטי, וקשה יהיה לגלות קוד כזה בדרך אחרת.
תשובה א' לא נכונה מאחר טעות בנוסחה תתגלה על ידי סקירת קוד או בדיקות דינמיות.
תשובה ב' לא נכונה מאחר ודליפת זיכרון תתגלה על ידי בדיקות דינמיות.
תשובה ד' לא נכונה מאחר ואי התאמה לדרישות תתגלה על ידי סקירת קוד בה אדם בודק את הקוד אל מול הדרישות. זה יכול
להתגלות גם בשלב הבדיקות.
שאלה 16
16 איזו טכניקת בדיקות תהיה היעילה ביותר להערכת התחזוקתיות (maintainability) של הקוד ושיפורה?
א. סקירת עמיתים (peer reviews)
ב. ניתוח סטטי (static analysis)
ג. בדיקות דינמיות (dynamic testing)
ד. בדיקות יחידה (unit testing)
תשובה 16
תשובה ב' היא הנכונה. ניתוח סטטי באמצעות כלים הוא הפתרון הטוב ביותר לשיפור התחזוקתיות של הקוד והבטחה שהקוד אכן עומד בסטנדרטים של כתיבת קוד נכונה.
תשובה א' יכולה לעזור, אבל היא יכולה גם לחזק הרגלים רעים, תלוי מי העמית שמבצע את הסקירה.
תשובה ג' לא יכולה לעזור, מכיון שבדיקות דינמיות יזהו כשלים אבל לא יגידו דבר על הקלות שבה ניתן לתחזק את הקוד.
תשובה ד' עשויה לעזור, אבל בדיקות יחידה נעשות בדרך כלל על ידי המפתח שכתב את הקוד ולכן לא סביר שבדיקות אלה יגלו
בעיות תחזוקתיות.
שאלה 17
אם אנחנו כותבים מקרי בדיקה cases test בהתבסס על קריאה של הקוד, באיזה סוג של
טכניקת עיצוב בדיקות אנחנו משתמשים?
א. קופסה שחורה (black box)
ב. קופסה לבנה (white box)
ג. מבוסס על מפרטים (specification based)
ד. מבוסס התנהגות (behavior based)
תשובה 17
תשובה ב' היא הנכונה. א', ג', ד הן כולן טכניקות מסוג קופסה שחורה וככאלה הן משתמשות במפרטים או בדרישות כבסיס לכתיבת מקרי בדיקה.
שאלה 18
איזה מסמך מגדיר את הקלט (input) והפלט (output) לבדיקה?
א. מפרט עיצוב בדיקות (test design specification)
ב. מפרט מקרי בדיקה (test case specification)
ג. מפרט הליכי בדיקה (test procedure specification)
ד. תוכנית תוכנית (test plan) תוכנית
תשובה 18
תשובה ב' היא הנכונה. הקלט והפלט מוגדרים במקרה הבדיקה.
שאלה 19
מה היחס בין תנאי בדיקה (test case) למקרה בדיקה (test condition)?
א. תנאי בדיקה מגדיר את מקרה הבדיקה
ב. מקרה בדיקה בודק את תנאי הבדיקה
ג. תנאי בדיקה הוא הפלט (output) של מקרה הבדיקה
ד. מקרה בדיקה יוצר תנאי בדיקה
תשובה 19
תשובה ב' היא הנכונה. מקרה בדיקה (test case) בא לבדוק תנאי בדיקה (test condition)
שאלה 20
איזה מהבאים מהווה סיבה טובה לשימוש בבדיקות מבוססות נסיון experience-based testing?
א. ניתן למצוא פגמים (defects) שיתכן ולא יתגלו בשימוש בשיטות יותר פורמליות
ב. ניתן לחפש פגמים (defects) שבהם יתקלו רק משתמשים מנוסים
ג. ניתן לכוון את מאמצי המפתחים לאזורים בהם צפוי שהמשתמשים ישתמשו יותר
ד. בדיקות אלה נתמכות על ידי כלים חזקים וניתן למכן (automate) אותן.
תשובה 20
תשובה א' היא הנכונה. לעתים קרובות משמשות בדיקות מבוססות ניסיון למלא חורים בכיסוי שנעשה באמצעות טכניקות פורמליות יותר.
תשובה ב' לא נכונה מאחר ושיטה זו נעשית בידי בודקים מנוסים ואין קשר לרמת הנסיון של המשתמשים.
תשובה ג' לא נכונה מאחר וזו טכניקה לבדיקות ולא טכניקה לפיתוח.
תשובה ד' אינה נכונה כיוון שלרוב בדיקות מבוססות נסיון אינן אוטומטיות אלא ידניות.
הקורסים הכי טובים ל-QA בארץ, המקצועיים והמקיפים ביותר, ללמוד עם מרצים מעולים ולקבל הסמכה יוקרתית של מכללת סלע ושל ISTQB. לפרטים ותיאום פגישת ייעוץ אישית: 03-6176666.
חזרה