שאלות לדוגמא ממבחני CTFL 

תשובות לכל השאלות, הסמכת ISTQB בינלאומית ניתנת על בסיסי תוצאות מבחן CTFL. להלן 21 שאלות לדוגמא בעברית ממבחני עבר. שאלות אמת, כולל תשובות בסוף. ללמוד קורס QA ולקבל הסמכה בינלאומית. הקורס הטוב ביותר ל-QA בארץ עומד להתחיל, אל תפספסו! השאירו פרטים או התקשרו 03-6176666

לימודי QA במיקום נוח
מכללת סלע ממוקמת על צומת תחבורה ציבורית ראשית. למכללה מגיעים כ-15 קווי אוטובוסים, היא במרחק 10 דקות הליכה מתחנת רכבת בני ברק ויש חניון חופשי (בערב) גדול במרחק 5 דקות הליכה. לכן מי שמעוניינים ב-קורס QA בצפון, קורס QA בדרום, קורס QA במרכז, קורס QA בתל-אביב או קורס QA ברמת גן. ימצא שמכללת סלע ממוקמת במיקום נוח עבורו.
  

לכל שאלה תשובה אחת נכונה (ואחת בלבד). התשובות לשאלות בסוף המאמר.

 
1) דו"ח האירוע (incident report) הבא הוגש ע"י מהנדס בדיקות. בדו"ח חסרים מספר פרטים:
"בכל פעם שאני מאתחל את המערכת, המערכת קופאת (freezes)"
איזה מהבאים הם הפריטים הקריטיים ביותר החסרים בדו"ח זה, על מנת לאפשר שיחזור של הבעיה?
‏א) א. גרסת התכנה הנבדקת
    ב. פרטי המערכת עליה הורצה הבדיקה
‏ב) א. תוצאות צפויות (expected results)
    ב. השפעה על המשתמש
‏ג) א. קבצי log מהמכונה המושפעת
    ב. מידע על חזרתיות (repeatability) הבעיה (כמה פעמים הבדיקה הורצה ונכשלה)
‏ד) א. חומרת הבעיה (severity)
    ב. קדימות הבעיה (priority)

 
2) מהי הדרך הנכונה להתמודד עם אפקט הגשושית (probe effect) של כלי בדיקות?
‏א) השתמש בגשושיות (probes) בעלות עכבה (impedance) נמוכה על מנת למנוע את התופעה
‏ב) השתמש בכלים אלה בצירוף עם כלים לבדיקת כיסוי-קוד (code coverage)
‏ג) היה מודע להשפעה ונתח את תוצאות הבדיקה תוך מודעות למגבלה זו
‏ד) הרץ את הבדיקה מספר פעמים, והשתמש בממוצע של התוצאות

 
3) אלו מהדברים הבאים הם סיכון כאשר מכניסים כלי חדש בארגון?
I. ציפיות לא מציאותיות בנוגע לתפקוד וקלות השימוש בכלי
II. הערכות מוטעות של הזמן, העלות והמאמץ הדרושים להטמעת הכלי בארגון
III. הערכה מוטעית של הזמן והמאמץ הדרושים על מנת להשיג יתרונות משמעותיים ומתמשכים מהכלי
IV. יצירת יותר מידי הוצאות נוספות עבור ניהול הבדיקות האוטומטיות ומקרי הבדיקה (test cases)
V. יצירת יותר מידי מידע מבדיקות רגרסיה ותוצאותיהן
תשובות אפשריות
‏א) I, III, IV
‏ב) I, II, III
‏ג) I, II, V
‏ד) III, IV

 
4) האם ניתן להתייחס ל"עלות" כאמת מידה ליציאה (exit criteria)?
‏א) כן. לעבוד לפי עלות כאמת מידה ליציאה תוחם את פרויקט הבדיקות, מה שיעזור להשיג את האיכות הרצויה שהוגדרה לפרויקט
‏ב) לא. לא ניתן להעריך את הערך הכלכלי של איכות ולכן לא נכון להשתמש בעלות כאמת מידה ליציאה
‏ג) לא. לא ניתן למדוד ביעילות את עלות הבדיקות ולכן לא נכון להשתמש בה כאמת מידה ליציאה
‏ד) כן. הוצאת יותר מדי כסף על בדיקות תוביל למוצר לא ריווחי, וקביעת "עלות" כאמת מידה ליציאה יכולה למנוע זאת

 
5) כמנהל/ת הבדיקות קיבלת דו"ח על הבדיקות האחרונות שבוצעו, ומבחין/ה שאין פגמים (bugs) חדשים שנמצאו בשבועיים האחרונים. מה המסקנה שלך?
‏א) צריך יותר משאבים לבדיקות כדי להגביר את הסיכוי למציאת פגמים
‏ב) צריך יותר נתונים על מנת להגיע למסקנות כלשהן
‏ג) ניתן לעצור את הבדיקות מכיוון שלא יעיל לבצע בדיקות נוספות
‏ד) ניתן להתחיל את השלב הבא

 
6) איזו מהקביעות הבאות לגבי תכנון בדיקות אינה נכונה?
‏א) תכנון בדיקות מונע סיכונים בשלב מוקדם של הפרויקט
‏ב) תכנון בדיקות יכול לחסוך גם זמן וגם כסף
‏ג) תוכנית הבדיקות היא אמצעי תקשורת עבור לקוחות, מפתחים, בודקים, ומשתמשים
‏ד) תכנון הבדיקות צריך להתבצע מוקדם ככל האפשר בפרויקט פיתוח תוכנה

 
7) איזו מבין האפשרויות הבאות הן דרכים תקפות כדי לקבוע אם היישום החדש של דפדפן האינטרנט מציג את דף ה-HTML כהלכה?
‏א) השווה את תצוגת הדף לפני ואחרי השינוי שנעשה בקוד של הדפדפן
‏ב) השווה את תצוגת הדף לפני ואחרי השינוי שנעשה בקוד ה- HTML של הדפדפן
‏ג) השווה את תצוגת הדף בתוך דפדפן אינטרנט סטנדרטי אל תצוגת הדף בדפדפן החדש
‏ד) השווה את הדף מול מסמך דרישות השימושיות (usability) של הדפדפן

 
8) לצורך משיכת כסף מכספומט נדרשים התנאים הבאים:
- כרטיס תקף
- הזנת הקוד הנכון
- כסף זמין בחשבון המשתמש

להלן כמה אינטראקציות אפשריות בין המשתמש לבין הכספומט:
- כרטיס לא תקף: הכרטיס נדחה
- הזנת קוד שגוי: הכספומט מבקש קוד אחר
- הסכום המבוקש גבוה מהכסף הזמין בחשבון המשתמש: הכספומט מבקש סכום אחר
- הסכום המבוקש זמין בחשבון המשתמש: הכספומט מספק את הסכום המבוקש

איזה טכניקת עיצוב בדיקות (test design technique) תתאים ביותר למצב זה?

‏א) חלוקה למחלקות שקילות (Equivalence class partitioning)
‏ב) ניתוח ערך גבול קיצון (Boundary value analysis)
‏ג) בדיקות מעבר-בין-מצבים (State transition testing)
‏ד) טבלת החלטה (Decision table)

 
9) מדוע נחשב לעיתים תהליך הבדיקות בתור פעילות הרסנית?
‏א) מכיוון שבתהליך הבדיקות הגישה היא של איתור כשלים ולא של הוכחה כי המוצר פועל
‏ב) מכיוון שהכשלים שנמצאים במהלך הבדיקה יכולים להוביל למתח בין ארגוני הפיתוח והבדיקות
‏ג) מכיוון שתהליך הבדיקות יכול להרוס את היחידה הנבדקת
‏ד) מכיוון שהכשלים שנתגלו במהלך הבדיקה עלולים לחייב תיקונים, שיגרמו לכשלים נוספים

 
10) איזו מבין הרשימות הבאות כוללת רק בדיקות קופסה שחורה (black-box technique)?
‏א) חלוקה למחלקות שקילות (Equivalence class partitioning), בדיקות מעבר-בין-מצבים (State transition testing), ניתוח ערך גבול קיצון (Boundary value analysis)
‏ב) בדיקות מעבר-בין-מצבים (State transition testing), סקירת קוד (code review), בדיקה זריזנית (agile)
‏ג) בדיקות מערכת (system testing), בדיקות קבלה (acceptance testing), חלוקה למחלקות שקילות (Equivalence class partitioning)
‏ד) בדיקות אינטגרצית מערכת (System integration testing), בדיקות מערכת (System testing), טבלת החלטה (Decision table)

 
11) איזה מהמשפטים הבאים הם מאפיינים מרכזיים של פיקוח/ביקורת (inspection)?
I. מנוהלת ע"י מתאם (moderator)
II. עשויה להיות מתועדת
III. תהליך רשמי המבוסס על כללים ורשימות בקרה (checklists)
IV. כוללת דו"ח, ורשימה של ממצאים
V. מנוהלת ע"י המחבר (author)
תשובות אפשריות
‏א) II, V
‏ב) I, IV
‏ג) III, IV
‏ד) I, III, IV

 
12) מה ההבדל בין בדיקות אינטגרציית מערכת (system integration testing) לבין בדיקות קבלה (acceptance testing)?
‏א) בדיקות אינטגרציית מערכת בודקות דרישות לא תפקודיות (non-functional requirements). בדיקות קבלה מתמקדות בתפקוד (functionality) של המערכת.
‏ב) בדיקות אינטגרציית מערכת מוודאות שהמערכת מתממשקת (interfaces) נכון עם מערכות אחרות. בדיקות קבלה מוודאות שהמערכת עונה לדרישות.
‏ג) בדיקות אינטגרציית מערכת מתבצעות על ידי מפתחים. בדיקות קבלה מתבצעות על ידי הלקוח.
‏ד) בדיקות אינטגרציית מערכת מוודאות שהמערכת עונה לדרישות. בדיקות קבלה מוודאות אינטראקציה נכונה עם מערכות אחרות שקיימות בסביבת המשתמשים.

 
13) איזה מהמשפטים הבאים נכון?
‏א) לבודק צריכה להיות השכלה פורמאלית בתחום מדעי המחשב או הנדסה
‏ב) בבדיקות נסיגה (regression) נבדקים רק חלקי המערכת שעברו שינוי
‏ג) לרוב בלתי אפשרי לבדוק הכול
‏ד) בדיקות צריכות להתחיל כשהפיתוח מסתיים

 
14) מפתח כתב תכנית קטנה שמכפילה שני מספרים שלמים, כל אחד מהם בערך שבין 1 ל-4 (כולל).
כמה מקרי בדיקה (test cases) נדרשים לשם בדיקה מלאה של כל תחום הקלט התקף (valid input domain)?
‏א) 2
‏ב) 8
‏ג) 16
‏ד) 4

 
15) מי מהבאים הינו אוסף תקף של מחלקות שקילות (equivalence classes) לצורך הבעיה הבאה: "השדה (מספר שלם) יכיל ערכים בין 1-80 (כולל)"?
‏א) פחות מ-0, 1 עד 79 (כולל), 80, יותר מ-80
‏ב) פחות מ-1, 1 עד 80 (כולל), יותר מ-80
‏ג) פחות מ-0, 1 עד 80 (כולל), יותר מ-80
‏ד) פחות מ-1, 1 עד 79 (כולל), יותר מ-80

16) בטופס מקוון (online form) יש שדה קלט ל"תואר" (Title" input field"). הערכים התקפים (valid values) לשדה זה הם: Mr, Ms, Mrs. מי מהבאים הוא רשימה נכונה של מחלקות שקילות (equivalence classes) לערכי הקלט (input values) של שדה זה?
‏א) אחד מבין הערכים Mr, Mrs, Ms; ערך אחר כלשהו.
‏ב) הערך Mr; הערך Ms; הערך Mrs; ערך אחר כלשהו.
‏ג) אחד מבין הערכים Mr, Mrs, Ms; אין ערך (קלט ריק) ; ערך אחר כלשהו.
‏ד) הערך Mr; הערך Ms; הערך Mrs; אין ערך (קלט ריק) ; ערך אחר כלשהו.

17) כמה מקרי בדיקה (test cases) נצטרך בכדי להשיג 100% כיסוי משפטים (statement coverage)? (שני התנאים עצמאיים אחד מהשני).

if (condition 1)

  then statement 1

  else statement 2

end-if

if (condition 2)

  then statement 3

end-if

‏א) 1

‏ב) 3
‏ג) 4
‏ד) 2

18) מספר פגמים קריטיים (critical bugs) תוקנו בתוכנה. בהסתמך על דיווחים כל הפגמים (bugs) שייכים לאותו רכיב (module). מנהלת הבדיקות החליטה לבצע בדיקות נסיגה (regression testing) רק על הרכיב (module) שדווח. האם זוהי גישה נכונה?
‏א) כן. מנהלת הבדיקות צודקת בהחלטתה, מאחר ולא תוקנו פגמים (bugs) בשאר הרכיבים (modules)
‏ב) לא. מנהלת הבדיקות צריכה לבצע רק בדיקות אימות (confirmation testing). אין צורך בבדיקות נסיגה (regression testing)
‏ג) הגישה נכונה חלקית. מנהלת הבדיקות צריכה לבצע בדיקות נסיגה (regression testing) אוטומטיות בלבד
‏ד) לא. בדיקות נסיגה (regression testing) צריכות להתבצע גם על שאר הרכיבים (modules) מאחר ותיקון רכיב (module) בודד עלול להשפיע על שאר הרכיבים (modules)

19) התרשים המתואר, מייצג מדד בדיקות בפרויקט שהסתיים. ציין מה מייצגים הקווים A,B והצירים X,Y.

‏א) ציר X – זמן ; ציר Y - אחוזים
קו A - אחוז בדיקות פונקציונאליות (functional tests) מתוך סדרת בדיקות (test suite)
קו B – בדיקות לא פונקציונאליות (non functional tests) מתוך סדרת בדיקות (test suite)
‏ב) ציר X – זמן ; ציר Y - מספר הפגמים (defects)
קו A - מספר הפגמים הפתוחים ;
קו B – מספר הפגמים הסגורים
‏ג) ציר X – זמן ; ציר Y - עלות
קו A - עלות הבדיקה (לפי ניתוח שבוע) ;
קו B – עלות מציאת פגם (bug) בודד (לפי ניתוח שבועי)
‏ד) ציר X – זמן ; ציר Y - ספירה
קו A - סה"כ הבדיקות שהורצו ;
קו B – מספר הפגמים (bugs) הפתוחים

20) אלו מהמשפטים הבאים נכונים לגבי אירוע (incident)?

I. באירועים (incidents) צריך להגדיר חומרה (severity) וקדימות (priority), לפי רמת ההשפעה על המערכת והמשתמש
II. אירועים (incidents) מתועדים בבסיס נתונים רק לאחר אימות שהם פגמים (defects)
III. כל האירועים (incidents) בחומרה (severity) גבוהה יש קדימות (priority) גבוהה
IV. אירועים (incidents) מתועדים ע"י הבודקים והן ע"י המפתחים
תשובות אפשריות‏
א) I ו IV נכונים
‏ב) I, II, ו III נכונים
‏ג) III ו IV נכונים
‏ד) I, III, ו IV נכונים

21) נתונות מחלקות שקילות (equivalence classes) עבור ערכים שלמים.

כאשר משתמשים בחלוקה למחלקות שקילות (equivalence classes partitioning), איזה אוסף מערכי הבדיקה הבאים נכון ?

 
‏א) 0; 50; 100; 150; 200; 350; 500;
‏ב) 50; 100; 250; 1000
‏ג) 50; 100; 200; 1000
‏ד) 0; 1; 99; 100; 200; 201; 499; 500;

קורסי ה-QA הטובים ביותר בארץ, המקצועיים והמקיפים ביותר, ללמוד עם מרצים מעולים ולקבל הסמכה יוקרתית של מכללת סלע ושל ISTQB. לפרטים ותיאום פגישת ייעוץ אישית: 03-6176666. 

רוצים לקבל הצעת מחיר?
השאירו פרטים »
או חייגו 03-6176666